בית הספר לשייט ורדי ולה - הפלגת Saetime ליוון וטורקיה אוגוסט 2011
 
הפלגת Seatime ( זמן ים ) של שמונה ימים לבוגרי קורס סקיפרים משיט 30, היא שלב נדרש בדרך לקבלת
רשיון משיט 60.
באוגוסט 2011 יצאנו מהארץ להפלגת זמן ים עם בוגרי קורס משיטי יאכטות אליהם הצטרפו עוד חברים.
מסלול ההפלגה: ישראל - קפריסין - יוון - טורקיה - יוון לסירוגין.
המקומות בהם ביקרנו היו: לימסול שבקפריסין - קקובה בטורקיה - קוסטלוריזו ביוון - קאש וקלאקן בטורקיה - רודוס ביוון.
מרודוס המפליגים לקחו טיסה לזרה לארץ ואנו קיבלנו את הילדים שלנו שבאו לחופשת קיץ חלומית - הפלגה מיוון לארץ.
קצת על המקומות בהם ביקרנו:
לימסול קפריסין - היתה יותר תחנת מנוחה, לאחר יממה פלוס של הפלגה עגנו בלימסול לתירגול כניסה למרינה, מנוחה ומקלחת חמה.
אין הרבה מה לעשות בלימסול, לכן אחרי ארוחת בוקר ותידרוך יצאנו לכיוון קקובה שבטורקיה.
קקובה טורקיה - היא עיירת חוף מיוחדת, מאד מתויירת ומסבירת פנים.
כבר מרחוק ראינו את בעלי המסעדות הנושקות למים מסמנים לנו בתנועות חינניות לעגון לידן.
בחרנו בזו שנראתה הכי צבעונית והכי פירחונית, בעלי המקום ניגשו אלינו, עזרו לנו בהיקשרות וירדנו לסייר מעט במקום.
הנוהל הוא כזה - עוגנים ברציף של המסעדה שבוחרים, המקום נותן מים למלא בסירה, מקלחת, וארוחת מלכים,
תמורת תשלום צנוע.
לאחר הסיור והתצפית מלמעלה חזרנו למסעדה, נהננו מארוחה טובה, שחינו קצת, מילאנו מים במיכלים והמשכנו בדרכנו
ליעד הבא - קסטלוריזו ביוון.
קסטלוריזו יוון - אי מיוחד אשר ממוקם ממש קרוב לטורקיה. בהסכם מוזר שנחתם עם ממשלת טורקיה תושבי האי חייבים למנות כ 400 איש, אחרת הוא עובר להיות בריבונות טורקית.
מסיבה זו ממשלת יוון משלמת לתושבים אשר מתגוררים במקום ודואגת שבכל רגע נתון יהיו באי לא פחות מהמספר המסוכם.
הגענו לקראת ערב, מי שאינו מיומן מאד קשה לתמרן ולהיכנס למרינה מכיון שיש הרבה סלעים מתחת למים ליד הכניסה שיכולים להיתקע עליהם.
לכן מומלץ מאד להגיע בשעות היום, אך ארז היה במקום כל כך הרבה פעמים שהוא מכיר את הכניסה כמעט בע"פ, ובכל זאת הסקיפרים נאלצו לתמרן את דרכם פנימה, כמעט ללא עזרה, כחלק מהתירגול.
המקום יפייפה, בתים צבעוניים מסביב למעגן, מסעדות שוקקות והרבה תיירות חוץ ופנים.
בילינו שם את הלילה, נהננו מגירוס מקומי, למחרת אחרי טיול הבוקר להכיר את המקום יצאנו לכיוון המערה הכחולה.
במערה הכחולה המפורסמת כל המקום ירדנו עם קייאק ונכנסו לשחות ולצלול בתוך המערה. ארז נשאר לשמור על היאכטה.
לאחר כשעה וחצי חזרנו לסירה והמשכנו בדרכנו שוב לטורקיה, הפעם לקאש וקלאקן.
קאש טורקיה - למרות המצב המתוח קיבלו אותנו במרינה בסבר פנים יפות מאד.
היאכטונרים המקומיים היו מאד ידידותיים ושמחו שהגיעו מישראל, כי לא הרבה מגיעים בתקופות אלו.
ירדנו לחוף לתדלק גם את הסירה וגם את הגוף במסעדה טורקית מצויינת, סיירנו בשוק המקומי, עשינו מקלחת חמה והמשכנו לכיוון קלאקן.
קלאקן טורקיה - קבלת הפנים החמה חזרה על עצמה גם בקלאקן. שם ירדנו לנוח קצת עם מיץ פירות טרי מול הים ולפנות ערב יצאנו לכיוון רודוס שביוון.
רודוס יוון - כשהגענו לרודום הסקיפרים ביצעו נוהל כניסה אחרון למרינה, נקשרנו לרציף, ירדנו לאכול משהו ונפרדנו מהמפליגים שיצאו לכיוון שדה התעופה.
בערב גם אנחנו יצאנו לכיוון שדה התעופה לקבל את הילדים שלנו שהגיעו שמחים ונרגשים.
ההפלגה לארץ היתה קצת שונה, נכנסנו לכל מיני מפרצים מעניינים באזור של רודוס, המשכנו לקסטלוריזו, משם לקקובה
( המקום היחידי בטורקיה שרצינו לבקר בו עם הילדים ) ומשם בהפלגה ארוכה מאד ומלאת חוויות שונות ומשונות חזרה לארץ.

עקב כמות התמונות הגדולה חילקתי את סיפור ההפלגה לכמה גלריות:

1. ישראל - לימסול - ההגעה לקקובה
2. קקובה טורקיה
3. קסטלוריזו והמערה הכחולה יוון
4. קאש וקלקאן - טורקיה
5. רודוס וההפלגה חזרה לארץ לאורך חופי יוון עם הילדים