בית הספר לשייט ורדי ולה -
תגובות

להפליג באוקיאנוס האטלנטי
    להפליג באוקיאנוס האטלנטי - מאמר מאת ארז ורדי

    תחושת החופש והמרחבים בשייט בים הפתוח היא אחת מהחוויות מטעינות האנרגיה והמופלאות שרכשתי מאז ילדותי.
    מהפעם הראשונה שהפלגתי למרחבי האוקיאנוס, לפני כשלושים שנה, הרגשתי תחושה אחרת.
    גלים ( סווייל ) ארוכים וגבוהים, כאשר כל גל הוא אנרגיה מתמשכת המגיעה ממרחקים, וכמו מספרת סיפור שהתחיל אי שם רחוק
    ואסף אליו עוד ועוד סודות חרישיים.


     את תנודת ואורך הגלים ניתן לראות בהעלמות היאכטה בין הגלים, רגע אחד היא גלויה לגמרי ורגע לאחריו נעלמת


    השבוע חזרתי מפלוטילה שארגנתי בטנריף, מטעם בית הספר לשייט ורדי ולה.
    תחושת העומק והמרחבים של האוקיאנוס האטלנטי נחתה עלי שוב, על אחת כמה וכמה כשפגשנו קומץ יאכטות אשר מפליגות מאירופה
    לדרום אמריקה והקריביים.
    הים ועוצמתו דיברו שוב בנחת.


    אחת היאכטות שהשתתפו בפלוטילה, על רקע ההרים של האי טנריף

    האי טנריף שייך לקבוצת האיים הקנרים אשר כל אחד מהם מייצג אופי אקלימי שונה.
    במרכזו הר הגעש Tiede  בגובה 3700 מטר, בצפון נוף טרופי ועצים ירוקים ובדרום הנוף מדברי וצחיח עם כמויות וסוגים שונים
    ומיוחדים של קקטוסים.


    הר הגעש Tiede מאחורי יערות ענקיים



    שמורות קקטוסים לאורך החוף


   


    נוף קדומים צחיח הדרך להר הגעש Tiede הנראה מרחוק

    האי אשר נמצא באמצע תנועת הגלים הגבוהים והפך מאוכלס, אינו בעל מפרצים כמו איי יוון, לכן השייט הוא למרגלות מצוקים גבוהים
    באזור לוס גיגנטס, או מרינות מלאכותיות אותן מקיפים מזחים גבוהים מבזלת, האמורים לשמור על הספינות מגלי האוקיאנוס,
    ומהגאות והשפל, דבר המורגש מאד בחריקות המזחים ומנגינת שברי הגלים על החוף.



    מרינות מוקפות חומה על מנת לשמור על הסירות מהבדלי הגאות והשפל המשמעותיים ( גווימאר טנריף )




    דייגים ליד המרינה של לוס גיגנטס. ניתן לראות את מישברי הגלים על חומת המרינה


    צוקי הענק ליד העיירה לוס גיגנטס                                                                                      המרינה של לוס גיגנטס מוקפת חומה וצוקים


    את הבדלי הגאות והשפל בטנריף ניתן לראות בצורה מאד יפה, לא רק על ידי חוף חולי המתגלה לכל אורכו בזמן השפל,
    כמו לדוגמא באנגליה או צרפת, אלא גם ע"י סימני המים על חומות המרינות והמצוקים העוצמתיים היורדים אל הים.


    סימני הגאות נראים בבירור על חומות המרינות

   


    העיירה גווימאר, סימני הגאות והשפל נראים בבירור על חופי הבזלת שחלקם מוקפים חומה אשר נועדה למנוע מגלי האוקיאנוס
    לשטוף את הטיילת בזמן הגאות


    תושבי האי נהנים מקטעי חוף ארוכים שנגלים בזמני השפל


    דייג בלתי חוקי - דייג מקומי מראה לשקד כיצד הוא מוציא מורנה מתוך הסלעים שנחשפו בשפל, כאשר בקצה המקל הוא תולה חלקי דיונון
    אותו הוא תפס לפני כן עבור מטרה זו


    המקומיים מנצלים את זמני השפל לצייד תמנונים, מורנות ומינים שונים של סרטנים ודגים, אשר נתקעים בינות לבריכות הנוצרות על הסלעים.
    יפה גם לראות בשעות אחר הצהרים את השוטרים אשר מסתובבים לאורך החופים ומזהירים את הנופשים מהגאות המתקרבת.
    כאשר הרוח נושבת וגלי העומק מגיעים לחוף בנוסף לגאות אזי השהיה באזורי השפל מסוכנת אף יותר,
    מכיוון שעוצמת משברי הגלים של האוקיאנוס יכולה לפגוע בנופשים על החוף.



    צוקים ענקיים בחלקו הדרומי של האי טנריף

    לחוויית השייט המיוחדת באוקיאנוס מתלווה החוויה המרגשת של שייט בין להקות דולפינים עצומות, מחזה שהוא שכיח מאד באזור.
    כמעט בכל הפלגה ליוו אותנו להקום שלמות של דולפינים ואף ליוויתנים בקבוצות קטנות או בבודדים,
    אשר גילו לנו את מקומם ע"י פליטת המים מחריר הנשימה שעל גבם, מעין גייזר בלב ים.

               
    ההפלגה הינה חוויית חופש מוחלט ומופלא אותו אני אוהב לחלוק עם תלמידי על היאכטה ביוון, קפריסין, קרואטיה, והאוקיאנוס אליו יצאתי שוב השנה,
    אחרי הפסקה של כ 25 שנה.
 

    גדי ודובי שהפליגו איתנו במסגרת קורס הסקיפרים ISSA Offshore אותו אנו מבצעים במקומות שונים ברחבי העולם.
    את תנועת גלי הסוויל המיוחדת ניתן לראות על היאכטה מאחור.

    שוב הרגשתי בתוכי את תחושת האוקיאנוס המיוחדת אשר קיבלה ביטוי מדהים בשבוע של ההפלגה בטנריף.
    כאשר המראנו משדה התעופה בחזרה לארץ, הסתכלתי מלמעלה על האוקיאנוס וראיתי את תנודות הגלים הארוכות.
    כאשר נחתנו בישראל שוב צפיתי על הים מלמעלה, הפעם ראיתי את רצף הגלים השונה והאהוב שלנו ואמרתי לעצמי:
    "הים בכל מקום הוא מרחב נשימה של חופש, עוצמה ונדידה של תנועה מתמשכת אותה נושאים הגלים בשקט בשקט,
    בין אם הים שקט ובין הם הים סוער. המים יעלו וירדו בקצב שלהם כנושאים תנועה של כוח אינסופי השייך רק להם,
    כוח אותו על כולנו לאהוב ולכבד".

    לגלרית התמונות המלאה

 
לעמוד הפוסט תאריך: 28/12/2015 11:12:00 תגובות:
תגובות

מקרואטיה באהבה - ששי קולינרי, טרוגיר וסביבותיה
 
 

   פלוטילת ורדי ולה בקרואטיה. היום השני - שישי 21.8.15, טרוגיר והסביבה

   התעוררנו מוקדם ויצאנו לפתוח את סוף השבוע עם כוס קפה על המרפסת, נהנים ממראות ההעיר המתעוררת...

  לכל אשה יש מרפסת.. צילומים וחיוכים עם תמי וליאורה


  הצצה על השכנים - הנשים כבר עובדות, הגברים עדיין מתנמנמים

  
  את משך היום בילינו בסיורים בטרוגיר וסביבתה, בצהרים נפגשנו עם דראקו, קולגה מקומי שעשה לנו סיור במרינות שבדרך מטרוגיר לספליט. 
  כשחזרנו לעיר חיכתה לנו הפתעה נעימה ומרעננת בדמות גשם וקשת שהתפרסה מעל העיר.
  המשכנו לטייל בשוק ובסמטאות העיר, נהננו מאמנות מקומית וטעמנו מעדנים אותנטיים.

   מסעדה כפרית שכל רהיטיה עשויים בעבודה יד. המסעדה מצאה חן בעיננו ולכן קבענו איתם ארוחת ערב לכבוד ששי עם כל המפליגים


  הססגוניות של העיר מתבטאת גם בנעליה

   אמנות מקומית - ציירים מציגים את עבודותיהם היפייפיות בכיכר המנזר, שלימים הפך למוזיאון

   חתיכה דו תרנית על הרציף


   הנוף מחלון הרכב של דראקו, בדרך לאחת המרינות מחוץ לטרוגיר

   מרינה חלומית הנחבאת היטב בתוך מפרץ סגור. אחד מני רבים בקרואטיה

   אהבתי את הסנוניות על מיתרי המפרש
 
   קשת מעל טרוגיר

   פסטת תרד עם צדפות, הטובה ביותר שטעמתי בחיי

   
   לקראת ערב הגיעה מהארץ קבוצה נוספת של משתתפי הפלוטילה ואת ארוחת ששי חגגנו בשמחה ובששון במסעדה כפרית מעוצבת 
  באחת מסמטאות העיר העתיקה.


  הצוות של הסירה שלנו - גבי וענת, תמי וליאורה, ארז ואיריס
  

   את התמונה הזו צילמה המלצרית שלנו ברברה, אשר הצטרפה לחגיגה והרימה איתנו כמה כוסות לחיים, מה שמסביר את הטשטוש הקל של הצילום 
   
   למחרת...
   לסיפור היום הקודם
לעמוד הפוסט תאריך: 16/09/2015 17:15:00 תגובות:
תגובות

מקרואטיה באהבה - נמל הבית טרוגיר
פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר

   פלוטילת ורדי ולה בקרואטיה. היום הראשון - חמישי 20.8, טרוגיר

   אחד הכללים שאנחנו משתדלים לקיים בכל יציאה לפלוטילה הוא להגיע יום או יומיים קודם, לחוות את המקום, להתארגן בנחת ואז לצאת        להפלגה כשאנחנו כבר די מעורים במקום, ולא מיד אחרי הלם הנחיתה.
   תוך שמירה על כלל זה הגענו לקרואטיה ביום חמישי, 20.8, יומיים לפני מועד קבלת הסירות.
   לאחר טיסת קונקשן מעניינת דרך פראג, נחתנו בעיר ספליט שבקרואטיה.
   כבר מהמטוס יכולנו לראות את כמות המפרצונים, האיים והיאכטות שבמים, מה שהעלה את מפלס ההתרגשות שלנו לשיא חדש.
פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר
   מראה העיר ספליט על מפרציה לקראת הנחיתה

   לאחר נחיתה רכה בספליט יצאנו משדה התעופה שנמצא ממש על הים, מראה הים וריח החופש היכה בנו בעוצמה משכרת.
   מספליט לקחנו מונית לעיר הנמל טרוגיר, בה נמצאת המרינה אשר ממנה ניקח את הסירות, והגענו למלון הדירות הביתי והמזמין של
   קמילה היפה.
פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר 
    קבלת פנים מחוייכת בטרוגיר

פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר   טרוגיר היא עיירת נמל ונופש היסטורית על חוף הים האדריאטי במחוז ספליט-דלמטיה שבקרואטיה.
   המורשת התרבותית שלה בת למעלה מאלפיים שנה, והיא עוצבה על ידי היוונים, הרומאים והוונציאנים.
   יש בה ריכוז גבוה של ארמונות, כנסיות ומגדלים, כמו גם מבצר על אי קטן, ובשנת 1997 היא הוכנסה
   לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו בזכות המרכז ההיסטורי שלה.
   מרכז טרוגיר מוקף חומות, ומאופיין בארכיטקטורה מימי הביניים, כולל טירה ומגדל שהשתמרו, וסדרה של
   בתי מגורים וארמונות מתקופות שונות.
   טרוגיר נחשבת לעיר הרביעית ביופיה בקרואטיה וכיאה לעיירת נופש היא שוקקת חיים, תיירות ומסעדות.

   המלון המקסים אליו הגענו נמצא במקום אידאלי באחת הסמטאות, בין בתי אבן עתיקים ומעל גינת ירק      מפוארת של זקני השכונה החביבים, בדיוק כמו שאני אוהבת.
   הוא ממוקם בצד השני של הגשר מול העיר העתיקה, ומשקיף על המרינה

   קמילה קיבלה את פנינו בחיוכים ועוגה מעשה ידיה וגם...
   כביסה סקסית מתנופפת על חבל, שמיד הונצחה ע"י ענת שלא מפספסת אף רגע צבעוני לתיעוד.
   

    
    מזג האויר שקיבל את פנינו היה קריר ונעים, שינוי מרענן אחרי החום המטורף של אוגוסט בארץ,
    וגם פה בקרואטיה.

    בדיעבד הסתבר שהיה לנו מזל גדול מבחינת מזג האויר, הגענו בשבוע הכי נוח.

    לאחר שהתמקמנו בחדרים המפנקים, התרעננו ויצאנו לשוטט בעיר הציורית.
    סיירנו במרינות השונות ובסמטאות האבן של טרוגיר, נהננו מריחות, צבעים וטעמים בשוק המקורה והססגנוי של העיר, אכלנו במסעדה           מקומית וסיימנו את היום די מוקדם, מול השקיעה, על המרפסת בחדר של רועי וסמדר.

פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגירפלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר
   חדרי השינה המפנקים במלון של קמילה

פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר
   הנוף מחדרי המלון 

פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר
   גינת הירק מעוררת התאבון של השכנים למטה

פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר
    סיור בסמטאות הציוריות של טרוגיר

פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר

פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר
       
פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר
   שכן חביב מכין מנגל בחצר

פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר   
   הצד השני של הגשר

פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר
פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר
   סיור צבעים, ריחות וטעמים בשוק הססגוני המקורה במרכז העיר

פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר
   מוכר הלבנדר, אחד מני רבים, שכן מסתבר כי זהו אחד הגידולים העיקריים בקרואטיה

פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגירפלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר
   ארוחה מפנקת שהתכסחה מהר מאד
      
פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר
   ואיך אפשר בלי כוסית יין מקומי טוב לאחר הארוחה?

פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר
   הטיילת של טרוגיר 
     
פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר
   מסיימים את היום אצל רועי וסמדר רבן על המרפסת, מול שקיעה

פלוטילת בית הספר לשייט ורדי ולה בקרואטיה - טרוגיר
   וסוף סוף גם פגשנו את אסטריד המדליקה שהגיעה מנורווגיה על מנת להשתתף בפלוטילה

   למחרת....
לעמוד הפוסט תאריך: 16/09/2015 15:17:00 תגובות:
תגובות

מקרואטיה באהבה - שולי הצדפות
בחודש אוגוסט 2015 יצאנו להפלגת פלוטילה של ארבע סירות - עשרים ואחד מפליגים,
בינהם תלמידי ובוגרי קורסי הסקיפרים של בית הספר לשייט ורדי ולה.
בשמונת ימי השייט עברנו הרבה מאד חוויות מיוחדות וסיפורים מעניינים..

במהלך ההפלגה הפסטורלית במעלה הנהר מהעיירה שיבניק לכיוון מפלי קירקה, עברנו ליד חוות לגידולי צדפות ודגים. באחד העיקולים ראיתי מרחוק שולי צדפות בעבודתם. ביקשתי מארז להתקרב עם הסירה וכשהם קלטו אותנו וזיהו לקוחות פוטנציאלים
הם העלו את הצוללן מהמים, נכנסו לסירה קטנה עמוסת שרשרות של מולים והפליגו לקאתנו. 
 



 שולי הצדפות מתקרבים אלינו לאחר שזיהו לקוחות פוטנציאלים
 
כמובן שכולם מיד קפצו על המציאה, לרכוש צדפות טריות שהרגע הוצאו מהמים, במחיר מגוחך של 12 ₪ לקילו, מה שהיה עולה לנו פי עשר במסעדה אם לא יותר. מיד הזמנו שני קילו, במחיר כזה אפשר לפנק גם את השחפים.. 



מנהלים את המכירה בין הסירות - שני קילו בפחות מעשרים וחמישה שקלים
 
שלושת הבחורים הנמרצים נכנסו לבוטקה הצף והתחילו במלאכת הניקוי, הצוללן אפילו לא הוריד את החליפה שלו, בינתיים התקרבו אלינו שלושת הסירות הנוספות והצטרפו לחגיגה.
שעת בוקר מוקדמת, שקט, מזג האויר סגרירי אך מאד נעים, המים צלולים ומזמינים ומיצי הקיבה שלנו כבר מתכוננים לארוחת המעדנים המובטחת.. יותר טוב מזה לא יכולנו לבקש.

   

מכינים לנו את הצדפות ובינתיים שאר הסירות מתקרבות להשתתף בחגיגה



אז ככה עושים את זה.. שרשראות עמוסות מולים


 
 
אוסנת ניצלה את ההזדמנות וכדברי ענת ירדה עם הסאפ "לעשות שוק"  
אחרי שהיא סיימה את ההזמנה היא יצאה לשייט על הסאפ במעלה הנהר וליוותה אותנו חלק נכבד מהדרך.



אסנת והסאפ



"אצא לי השוקהההה..."
 
הצדפות נוקו, נשקלו ונארזו ואחד מהבחורים בחווה שט אלינו בסירתו הקטנה, שעדיין היתה עמוסה בכמויות רבות של מולים, פיזר את ההזמנות בין היאכטות ונפרד מאיתנו לשלום.



שלל זהב והכסף בשקית..





ארז קונה לי אוכל :-)



הסירה של אוריה ומשפחת סופר גם מצטיידת


 
המשכנו להפליג במעלה הנהר, סירה סירה והשלל שלה, כשבדרך מלווים אותנו שחפים וברבורים לבנים יפיפיים במעופם...
חוויה מיוחדת שכמו לקוחה מספרי אגדות.


 
הנחמד הוא שכל סירה מצאה את הדרך הקולינרית שלה לבישול הצדפות...

בסירת התלמידים עם הסקיפר רועי רבן, הלכו על השיטה הפשוטה והטעימה – בישול מהיר במים עד שהצדפות נפתחות ואז לימון, מלח והופ - לחלל הפה.

   

לפני ואחרי... ולא נודע כי בא אל קירבם
 
בסירה של אוריה היו יותר יצירתיים – אסטריד הנורווגית ניקתה טוב טוב את הקליפות, חיממה חמאה במחבת, הוסיפה שום, יין לבן ותבלינים והכניסה את הצדפות פנימה. לדברי הסועדים – טעם מלכים, אך לא חייב את כל המסביב.





אסטריד הנורווגית מפגינה יצירתיות קולינרית והילדים של משפחת סופר חוגגים
 
אנחנו לא מיהרנו והשארנו את התענוג לערב.
אחרי שחזרנו מהסיור במפלים תמי וליאורה הכינו לנו ארוחת עשירה על המון תוספות וארז הכין את הצדפות -
בישול במים עד שהן נפתחות, בצד רוטב לימון, שום ומלח שכל אחד טיפטף על הצדפה שלו, אלו מצידן מיד התקשו, מה שהזכיר לענת איבר מין נשי למהדרין ועורר הרבה צחוקים וסיפורים כיד הדמיון...


 
לסיכום - חוויה קולינרית טעימה ומיוחדת שרק הוסיפה להנאות היום ולשיוט הפסטורלי במעלה הנהר, אחת מגולות הכותרת של הטיול.
ולא משנה איך מכינים את הצדפות, הן יוצאות טעימות בכל מצב... והעיקר שיהיה שמח בלב, בפה ובבטן
מומלץ לנסות בבית :-)
לעמוד הפוסט תאריך: 06/09/2015 23:17:00 תגובות:
תגובות

הפלגת פלוטילה לאיים הסרוניים - פסח 2014
​סיפור ההפלגה: מאת איריס אשוח ( פוסט מצולם )
כמה שעות לאחר ליל הסדר נפרדנו יפה מאליהו הנביא והמשפחה, אמרנו ביי ביי למצות ויצאנו לשדה התעופה.
היעד הפעם היו האיים הסרונים ביוון: קבוצה של שבעה איים עיקריים הנמצאים במפרץ הסרוני של הים האגאי.
את היאכטות לקחנו בפיראוס ומשם הפלגנו לאג'ינה - פורוס - הידרה - דוקוס - ארמיוני וחזרה.
בפלוטילה השתתפו חברים וסקיפרים מוסמכים שבאו להפלגת לימוד, כייף, כולל משפחה שרובה ביצעה את קורס משיטי היאכטות של ורדי ולה, (לאחר ההפלגה הצטרף לקורס והוסמך כסקיפר בן משפחה נוסף).
ההפלגות בין אי לאי לקחו כמה שעות, בהן שיחקנו, קראנו, נחנו, ניסינו לדוג, השתתפנו בתפעול היאכטה, למדנו, אכלנו ובעיקר נהננו.


יוצאים לדרך, פיראוס - אג'ינה
 
האי אג'ינה הוא אי יווני טיפוסי מסביר פנים שניתן להגיע אליו בהפלגה של כמה שעות מפיראוס.
עגנו את היאכטות ויצאנו לטיול קצר של כמה שעות באי, התחלנו לטעום את יוון ומראותיה הטיפוסיים ולהרגיש
את הטיול.
אחד הדברים היפים המוסיפים לצבעוניות של אג'ינה, הן סירות השוק שמגיעות למזח ופורסות את מרכולתן - פירות וירקות העונה, על המזח.
אחרי טיול מהנה של כמה שעות באי, לאורך המזח ובמעלה ההר דרך הכפרים, חזרנו לסירות ויצאנו לכיוון פורוס.


שוק הפירות הנודד - על הרציף באג'ינה


דייג מקומי - אג'ינה
 
באי פורוס עגנו את היאכטות בעגינת דופן לרציף של אחת המסעדות ומיד הגיעו אלינו מגשי פירות העונה. דבר המקובל באי.
יצאנו לטיול רגלי באי עצמו, כמה חברה שכרו טרקטורטנים ויצאו לתייר את האי. בערב נהננו מארוחת מלכים במסעדה שאירחה אותנו והלכנו לישון שבעים ומרוצים.


ההגעה לאי פורוס
 
לאחר שהיית לילה בפורוס קמנו מוקדם מאד ויצאנו לכיוון האי הידרה.

הידרה הוא אי מיוחד שחוץ משתי משאיות - מים וזבל, כלי הרכב היחידים באי הם סוסים חמורים.
מכיון שזהו אי מאד מתוייר עם מרינה קטנה יחסית, לקח זמן עד שמצאו לנו מקום עגינה, בסופו של דבר עגנו שורה שלישית לשורת יאכטות מהרציף ולאי עצמו ירדנו בנגלות עם סירת הגומי, הדינגי.
העגינה בהידרה מחייבת המון סבלנות ויחסי אנוש מול בעלי היאכטות האחרים שעוגנים במקום, מכיון שכולם חוששים על הסירות שלהם ובצדק.
מי שלא ניחן בתכונות אלה מומלץ שלא יגיע להידרה בעונה הבוערת.
בהידרה יצאנו לטיול רגלי, יש המון מה לראות באי: בתים לבנים, המון ירוק ופריחות, רחובות מרוצפים אבן, תצפיות נהדרות לים ותושבים חביבים.


העגינה בהידרה - צפוף אבל עם סבלנות וחיוך הכל מסתדר


כלי הרכב המורשים בהידרה - סוסים וחמורים
 
הרבה מוזיקאים, כולל לאונרד כהן, בחרו להתגורר בהידרה, ואפשר להבין למה.
לקראת ערב הכרנו כמה מקומיים חביבים וישבנו איתם לשתות את הבירה המקומית ולאחר מכן חזרנו לסירות לארוחת ערב משותפת. 

מהידרה המשכנו לכיוון האי דוקוס. אי כמעט לא מיושב, חוץ מבתים בודדים פה ושם של חקלאים ורועי צאן, עם מפרצונים קסומים וטבע שכמעט לא נגעו בו.


האי דוקוס - מפרצים מבודדים וקסומים אליהם יורדים בשחיה או עם הדינגי
 
בדוקוס מצאנו מפרץ שקט ודי מבודד, עגנו עגינה ים תיכונית ( עגינת עוגן ) וירדנו עם סירות הגומי לחוף, לאחר סיור רגלי של כמה שעות
חזרנו לסירות לארוחת ערב, כמה מאיתנו קפצו לשחות, הרמנו עוגן והמשכנו לכיוון הרמיוני.

הרמיוני היא עיירת חוף מקסימה, צרה וארוכה כך שניתן להגיע לרוחבה מחוף לחוף בהליכה של לא יותר מעשר דקות.
מרינה קטנה יחסית, מסעדות שרובן היו מלאות בסועדים שהזמינו מקום לארוחת הפסחה המסורתית.
ארז ואני יצאנו לטיול עד השקיעה, במהלכו הגענו למעגן בו ספינות גדולות מגיעות לפרוק סחורות. אחת מספינות הדייג הגדולות שהגיעו לשם קיבלה עזרה בקשירה למזח מארז, וכשבאנו ללכת משם הסתבר לנו שזו סירת דייגים סעודית... מעניין מה הם היום אומרים אם היו יודעים שאנחנו מישראל :-)


סירת הדייגים הסעודים - הרמיוני


אחת הטברנות הרבות הפזורות לאורך החוף של הרמיוני
 
למחרת יצאנו מאד מוקדם בבוקר חזרה לכיוון פורוס, על מנת להספיק את הזריחה. תמונות הזריחה על הים היו מרהיבות, תמיד אמרתי שהזריחות הכי יפות הן אלו בלב ים.


זריחה על המים בדרך מהרמיוני לפורוס
 
לפורוס הגענו בשעת בוקר מוקדמת, עגנו את הסירות ליד אותה מסעדה שחיכתה לנו, מהפעם הקודמת, שכרנו טרקטורונים ויצאנו לטייל ברחבי האי, מצאנו טברנה מקומית למעלה בהרים ונהננו לצפות בסועדים המקומיים רוקדים וחוגגים.
בערב התכבדנו בארוחת פסחה מסורתית - טלה כבש על האש עם ביצי פסחה אדומות שבעל המסעדה הביא לנו על מגש ענק לסירה.


סיור בפורוס - מי ברכב מי ברגל
 
למחרת טיילנו עוד קצת בפורוס, חלק רגלית, חלק על טרקטורונים. מכיון שהיה יום שמשי גם ירדנו לשחות בים.
האי פורוס התגלה כפנינת הטיול שיש לו המון מה להציע, לכן בחרנו לבלות בו כמה שיותר.


ענת וגבי תופסים מנוחה על החוף בפורוס
 
בבוקר כשיצאנו מפורוס חזרה לאג'ינה פגשנו בשתי משפחות דולפינים ועקבנו אחריהם מעט.
באי המיוחד אג'ינה טיילנו עוד קצת וגילינו את הצד השני של האי, בתי פאר כמעט על החוף, מעגנים קטנים לסירות משפחתיות והרבה רחובות ציוריים שמאד הזכירו לי את גואה שבהודו.
למחרת יצאנו בהפלגה לפיראוס להחזיר את הסירות. חלקנו בחרו לקחת מעבורת מאג'ינה לאתונה, לטייל באקרופוליס.
היה טיול מהנה ביותר שכמו כל דבר טוב הסתיים מהר מדי.  


ענת עוזרת לארז למתוח מפרשים, נראה שהיא נהנית, לא? :-)
 
ההמלצה שכתבה לנו ענת סגל לאחר ההפלגה מסבירה רק חלק מהנאת הטיול:
"התעוררתי הבוקר מהחלום..היה לנו כיף של טיול חוויה בלתי נשכחת..."
להמלצות נוספות

נהניתם? רוצים גם? 
הצטרפו אלינו לאחת מהפלוטילות הקרובות
 


 
לעמוד הפוסט תאריך: 13/03/2015 16:52:00 תגובות: